אמני המשכן: בצלאל משבט יהודה ואהליאב משבט דן. פסל מיכה. העגל בדן. הגדול והקטן שווים לפני המקום. בית המקדש נבנה על ידי שלמה וחירם. המשיח מיהודה ודן. חובת בניין בית המקדש מוטלת על כולם.
משה ודוד רעו את הצאן במסירות וזכו להנהגה. הנושא בעול עם חברו. במלחמת עמלק משה ישב על אבן. החפץ חיים ישן על ספסל. הרב חיים סולוביצ'יק ישן על הרצפה. שכר המלמד בן חברו. רב פרידא ותלמידו.
"ושמרתם את המצות" - כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצווה. זריזות בקיום מצוות. זריזות בהמלכת שלמה. עליית רבי זירא לארץ ישראל. מהירות אצל אברהם, רבקה ואמו של שמשון.
ארון הברית. גניזת הארון. יאשיהו. קודש הקודשים. לשכת העצים. רמב'ם. רמב'ן. אש. שכינה. רוח הקודש. אורים ותומים. תלמיד חכם שאין תוכו כברו. רבן גמליאל. רבי אליעזר בן עזריה.
הציץ הינו אחד מבגדי כוהן גדול. הציץ מכפר על קורבן שהוקרב בטומאה ועל עזות פנים. מדוע חמור דינו של גנב יותר מגזלן. מעלת הבושה. ברכתו של רבן יוחנן בן זכאי.
מונים את העם באמצעות מחצית השקל. רמב'ם: ראייה משאול שספר בטלאים. דוד מנה ישירות את העם והעם נענש. רמב'ן וילקוט שמעוני: העם נענש על שלא תבעו את בניין בית המקדש.
ספר שמות הוא ספר הגאולה. השראת השכינה במשכן. עבודת ה' באהבה וביראה. מתן תורה. מעשר שני. מותם של נדב ואביהוא בחנוכת המשכן. מותו של עוזה בהעלאת הארון. שבירת הכוס בחתונה. השיר של רב המנונא בחתונה.
בניית המשכן הסתימה בכסלו והקמתו בר'ח ניסן. כסלו קבל כפיצוי את חנוכה. חפץ חיים: תפקידנו לעשות. בת פרעה ונחשון בן עמינדב עשו השתדלות. רבן יוחנן בן זכאי באבות דרבי נתן והגר'א: השתדלות בעניני הגאולה.
העם נסע כשהענן עלה. מקום החנייה נקרא מסע. מנוחה רק בארץ ישראל. משך חוכמה: קיום עם ישראל בהיותו נבדל מהעמים. מקומו של יהודי בארץ ישראל. התקדמות במדרגה רוחנית.
דין וחשבון של משה. בדק הבית בימי יהואש. שולחן ערוך: גזברים לא צריכים לתת דין וחשבון. 'והייתם נקיים מה' ומישראל'. 'בכל בתי נאמן הוא'. 'והביטו אחרי משה'. ליצני ישראל. עונש המתלוצץ. אליהו הנביא.
משה הקים את המשכן. משה לא נתן תרומה. תרומת הנשיאים. נדיב לב. הכסף למשכן מהכסף שהוציאו ממצרים. משה לא עבד בפרך. משה שמע את דבר ה' בזכות העם. עצי שיטים עומדים.
סיום מלאכת המשכן. קרבן פסח. רש'י. מכילתא. להגיד שבחן של ישראל. סוף ימי המילואים. קבורת אהרון. הדלקת הנרות. המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות. רמב'ם הלכות ברכות. לא תוסף... ולא תגרע.
