ספר שמות פרשת פקודי - שבחו של אהרון

משה הקים את המשכן. משה לא נתן תרומה. תרומת הנשיאים. נדיב לב. הכסף למשכן מהכסף שהוציאו ממצרים. משה לא עבד בפרך. משה שמע את דבר ה' בזכות העם. עצי שיטים עומדים.

העם נסע כשהענן עלה. מקום החנייה נקרא מסע. מנוחה רק בארץ ישראל. משך חוכמה: קיום עם ישראל בהיותו נבדל מהעמים. מקומו של יהודי בארץ ישראל. התקדמות במדרגה רוחנית.

ספר שמות הוא ספר הגאולה. השראת השכינה במשכן. עבודת ה' באהבה וביראה. מתן תורה. מעשר שני. מותם של נדב ואביהוא בחנוכת המשכן. מותו של עוזה בהעלאת הארון. שבירת הכוס בחתונה. השיר של רב המנונא בחתונה.

החושן מכפר על הדיינים. מעשה חושב. החושן רומז על התנהגותו הראויה של הדיין.

האם אוהל מועד והמשכן הם אותו מקום. ההבדל בין הענן לכבוד ה'. האור שהיה בענן. האור שהיה בבית המקדש.

אמני המשכן: בצלאל משבט יהודה ואהליאב משבט דן. פסל מיכה. העגל בדן. הגדול והקטן שווים לפני המקום. בית המקדש נבנה על ידי שלמה וחירם. המשיח מיהודה ודן. חובת בניין בית המקדש מוטלת על כולם.

המעיל מכפר על לשון הרע. המעיל מזכיר מלכות שמים. מעלת השתיקה. מעלת הקיצור באמירת דברי תורה.

המשכן נבנה בשותפות של כל העם. התורה מתקיימת על ידי חיבור של כל חלקי העם. תרומת הנשיאים.

בניית המשכן הסתימה בכסלו והקמתו בר'ח ניסן. כסלו קבל כפיצוי את חנוכה. חפץ חיים: תפקידנו לעשות. בת פרעה ונחשון בן עמינדב עשו השתדלות. רבן יוחנן בן זכאי באבות דרבי נתן והגר'א: השתדלות בעניני הגאולה.

דין וחשבון של משה. בדק הבית בימי יהואש. שולחן ערוך: גזברים לא צריכים לתת דין וחשבון. 'והייתם נקיים מה' ומישראל'. 'בכל בתי נאמן הוא'. 'והביטו אחרי משה'. ליצני ישראל. עונש המתלוצץ. אליהו הנביא.