לבעל הבית אסור להלין את שכרו של הפועל. הפועל מוזהר שלא לגזול מבעל הבית. הפועל צריך לדאוג להגיע רענן ושבע לעבודה. מבעל הבית נדרש לנהוג לפנים משורת הדין ביחסו לפועליו.
רמב'ן: מטרת תוכחת משה להודיע חסדי הקב'ה ושלא יחזרו לקלקולם. חטא העגל. לולי חטא המרגלים עם ישראל היה כובש את שעיר, עמון ומואב וכובש את ארץ ישראל ללא מלחמה. חטא המרגלים וחורבן בית המקדש בתשעה באב.
עם ישראל עם סגולה. מהר'ל בנצח ישראל: בחירת עם ישראל לא בגלל זכויותיו. רבי צדוק הכהן מלובלין: אי אפשר לנתק את הקשר עם הקב'ה. ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא. נחמו נחמו עמי.
החובה לברך מאה ברכות בכל יום. מאה ברכות בכל יום- לעצירת מיתתם של מאה אנשים שמתו משום שלא שבחו ולא ברכו את ה'. ביכורים כהודיה לה'. השלמת מאה ברכות בשבת באכילת מטעמים. הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה- מעל.
'עשר תעשר'. תענית: עשר בשביל שתתעשר. מלאכי: 'ובחנוני נא בזאת'. פרקי אבות: 'אל תהיו כעבדים... על מנת לקבל פרס'. אם אין קמח אין תורה. פסחים: 'הכל מודים בעצרת'. ברכת החודש. יראת שמיים. 'נתון תתן לו'.
דין בן סורר ומורה. לא היה ולא עתיד להיות. דרוש וקבל שכר. מסילת ישרים: גנות תאוות האכילה וכיצד להימנע מפיתויי ההנאות של העולם הזה. דנים את האדם לפי מעשיו באותו זמן. בן סורר ומורה נידון על שם סופו.
'תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב'. משנה ברורה: האר'י היה שמח בשמחה של מצווה. מהר'ל נתיבות עולם. רבי צדוק הכהן מלובלין רסיסי לילה. תניא: עצבות באה. חזו'א באגרות: אין כל עצב בעולם.
'זכור את אשר עשה לך עמלק'. פרשת זכור. מצווה לשנוא את עמלק ולהילחם בו. גר מעמלק. מטיל ספק באמונה. נלחם ברפידים. תמנע פילגש אליפז. מידת הענווה. גאוות הגויים. מה אומרים לגר שבא להתגייר.
אזהרה לחיילים הנמצאים במחנה להישמר מכל דבר רע. השטן מקטרג בשעת סכנה. הסכנה הרוחנית במחנה הצבאי. טמא קרי יוצא מחוץ למחנה הצבאי. קדושת המחנה הצבאי. המחנה הצבאי כמקדש. קידוש ה' שבמלחמה.
זכויות וחובות החתן. 'ושמח את אשתו אשר לקח'. חתן במלחמה. רמב'ם הלכות מלכים. רש'י: ישמח את אשתו. שמחת יום טוב. חפץ חיים. ספר החינוך. חזו'א: היחס בין בני זוג. רד'ק.
אדומי ומצרי מותרים לבוא בקהל בדור שלישי. עמוני ומואבי אסורים לבוא בקהל לעולם. יש שכר על מצווה הנעשית בלי כוונה. מידת הכרת הטוב של משה ומרים. ראובן הכיר טובה ליוסף על חלומותיו. המצרי שהרג משה גרם להצלת בנות יתרו.
דין בן סורר ומורה. לא היה ולא עתיד להיות. דרוש וקבל שכר. מסילת ישרים: גנות תאוות האכילה וכיצד להימנע מפיתויי ההנאות של העולם הזה. דנים את האדם לפי מעשיו באותו זמן. בן סורר ומורה נידון על שם סופו.
'ושמח את אשתו אשר לקח'. בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. טעם איסור טומאת נידה. התחדשות בנישואים. התחדשות בעבודת ה'. אלול: אני לדודי ודודי לי. 'לדוד ה' אורי וישעי... שבתי בבית ה'... לבקר בהיכלו'.
