חטא המרגלים וחורבן בית המקדש בתשעה באב. תפילות ט' באב. חכמים בוכים ורבי עקיבא שוחק. נבואות אוריה וזכריה. דעתו של רבי יהושע במנהגי אבלות. משיח נולד בתשעה באב.
עם סגולה. בחירת עם ישראל. 'בנים אתם לה' אלקיכם'. 'אשר בחר בנו מכל העמים'. חביבים ישראל. בחירת אברהם. כוזרי: סגולת עם ישראל. הרב קוק: אם נדע את גדולתנו ואז אנו יודעים את עצמנו.
סמ'ג וחובת הלבבות על מידת הגאווה. אדם שיש בו גסות הרוח. רבי ולוי בן סיסי. הלכה כבית הלל מפני שנוחים ועלובים. כל המתייהר חוכמתו או נבואתו מסתלקת. הלל ובני בתירא. שירת דבורה.
לבעל הבית אסור להלין את שכרו של הפועל. הפועל מוזהר שלא לגזול מבעל הבית. הפועל צריך לדאוג להגיע רענן ושבע לעבודה. מבעל הבית נדרש לנהוג לפנים משורת הדין ביחסו לפועליו.
המעמד בהר גריזים ובהר עיבל ליד שכם. על האבנים כתבו: את מניין המצוות, את התורה עם התגים, את ספר דברים. מטרת המעמד. הקשר בין קיום התורה לכיבוש הארץ. את ארץ ישראל לא כובשים בניסים.
אוכל מביא לידי גאווה המביאה לעבודה זרה. מדוע יש מצוות אכילה בערב יום כיפור. כל האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי. האם מותר לקחת כדורים שיקלו על הצום.
זכויות וחובות החתן. 'ושמח את אשתו אשר לקח'. חתן במלחמה. רמב'ם הלכות מלכים. רש'י: ישמח את אשתו. שמחת יום טוב. חפץ חיים. ספר החינוך. חזו'א: היחס בין בני זוג. רד'ק.
אזהרה לחיילים הנמצאים במחנה להישמר מכל דבר רע. השטן מקטרג בשעת סכנה. הסכנה הרוחנית במחנה הצבאי. טמא קרי יוצא מחוץ למחנה הצבאי. קדושת המחנה הצבאי. המחנה הצבאי כמקדש. קידוש ה' שבמלחמה.
'זכור את אשר עשה לך עמלק'. פרשת זכור. מצווה לשנוא את עמלק ולהילחם בו. גר מעמלק. מטיל ספק באמונה. נלחם ברפידים. תמנע פילגש אליפז. מידת הענווה. גאוות הגויים. מה אומרים לגר שבא להתגייר.
אדומי ומצרי מותרים לבוא בקהל בדור שלישי. עמוני ומואבי אסורים לבוא בקהל לעולם. יש שכר על מצווה הנעשית בלי כוונה. מידת הכרת הטוב של משה ומרים. ראובן הכיר טובה ליוסף על חלומותיו. המצרי שהרג משה גרם להצלת בנות יתרו.
'ושמח את אשתו אשר לקח'. בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. טעם איסור טומאת נידה. התחדשות בנישואים. התחדשות בעבודת ה'. אלול: אני לדודי ודודי לי. 'לדוד ה' אורי וישעי... שבתי בבית ה'... לבקר בהיכלו'.
דין בן סורר ומורה. לא היה ולא עתיד להיות. דרוש וקבל שכר. מסילת ישרים: גנות תאוות האכילה וכיצד להימנע מפיתויי ההנאות של העולם הזה. דנים את האדם לפי מעשיו באותו זמן. בן סורר ומורה נידון על שם סופו.
לבעל הבית אסור להלין את שכרו של הפועל. הפועל מוזהר שלא לגזול מבעל הבית. הפועל צריך לדאוג להגיע רענן ושבע לעבודה. מבעל הבית נדרש לנהוג לפנים משורת הדין ביחסו לפועליו.
