פרשת "והיה אם שמוע". ההבדלים בין פרשה ראשונה לפרשה שנייה. שכר ועונש גשמי תלוי בהתנהלות הרבים. שכר ועונש בעולם הזה. חזרת התנאים לארץ ישראל. חיוב קיום מצוות בחוץ לארץ מטעם "הציבי לך ציונים".
'תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב'. רמב'ם: השמחה בעשיית המצוות עבודה גדולה. בלי שמחה אין המשכיות לקיום התורה. הסיבות לחורבן המקדש. ה' חוקר לב ובוחן כליות. 'מעשה איש ופקודתו'. שכר הליכה.
"וילך משה"- לאן הלך משה? רמב"ן: משה הלך להיפרד מהעם. ההבדל בין הנהגת משה להנהגת שמואל. למשה היה דין של מלך. משה רצה להעביר את ההנהגה בצורה מסודרת. משה הלך לברך את העם.
'בעצם היום הזה... עלה אל הר העברים... הר נבו'. 'בא נח'. 'הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים'. אור החיים. רבי חיים שמואלביץ. תפילת משה. ישעיהו. תפילת חזקיהו. תפילת יהושפט.
זבולון עסק במסחר ופרנס את יששכר שלמד תורה לזכות שניהם. סוטה: הסכם הלל ושבנא אחיו. יומא: לימוד התורה של הלל. זבחים: הסכם שמעון ועזריה. יומא: הלל , אלעזר בו חרסום ויוסף מחייבים את ישראל. שמחת תורה.
פרשת "והיה אם שמוע". ההבדלים בין פרשה ראשונה לפרשה שנייה. שכר ועונש גשמי תלוי בהתנהלות הרבים. שכר ועונש בעולם הזה. חזרת התנאים לארץ ישראל. חיוב קיום מצוות בחוץ לארץ מטעם "הציבי לך ציונים".
'ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך'. מצוות עשה מהתורה לברך ברכת המזון. תורה תמימה. ברכת התורה. ספר החינוך. שפת אמת. רבי יוסף יעבץ. חסדי ה'. דגל מחנה יהודה. הזהיר בברכת המזון.
מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלוקיך'. הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמים. זוהר: יראת ה' היסוד לכל התורה. רמב'ם: אהבת ה' ויראת ה'. רמ'א: שיוויתי ה' לנגדי תמיד כלל גדול בתורה.
אור החיים: הסיבה לייסורים. פירוש הבעש'ט והגר'א לפסוק 'מוסר ה''. ארבעים יום בלי יסורים. מה נחשב לייסורים. רבי שמעון בר יוחאי: שלוש מתנות טובות. כשחלה רבי אליעזר. כרובים מעורים זה בזה.
השכר הכתוב בפרשת "והיה אם שמוע". המחלוקת בין רב ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי. ההבדל בין פרשה ראשונה לפרשה שניה בקריאת שמע. האבן שהעלה רבי חנינא בן דוסא לבית המקדש. מותו של רבי עקיבא.
החובה לברך מאה ברכות בכל יום. מאה ברכות בכל יום- לעצירת מיתתם של מאה אנשים שמתו משום שלא שבחו ולא ברכו את ה'. ביכורים כהודיה לה'. השלמת מאה ברכות בשבת באכילת מטעמים. הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה- מעל.
סמ'ג וחובת הלבבות על מידת הגאווה. אדם שיש בו גסות הרוח. רבי ולוי בן סיסי. הלכה כבית הלל מפני שנוחים ועלובים. כל המתייהר חוכמתו או נבואתו מסתלקת. הלל ובני בתירא. שירת דבורה.