אברהם איתן האזרחי. חסד ואמונה. שלוש עשרה מידות של רחמים. זריזותו של אברהם. שכר מעשיו של אברהם: מן, עמוד הענן ובאר. החסד של איוב. גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה.
התורה פותחת בתאור בריאת העולם כדי לבסס את צדקת בעלותנו על ארץ ישראל. קיום תורה ומצוות הוא רק בארץ ישראל ולכן הגר מבחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה. גדולי ישראל אסרו למסור משטחי הארץ לזרים.
נחתם גזר דינם של דור המבול על הגזל. רבנו בחיי: גזל מהמצוות המושכלות. רמב'ן: גזל רע לשמיים ורע לבריות. מהר'ל: עונש הגזלן מידה כנגד מידה. עצירת גשמים בעוון גזל. הגוזל את חברו כאילו נוטל נשמתו.
שליחותו של אליעזר. יפה שיחתן של עבדי אבות. 'אולי לא תלך האישה אחרי'. המגיד מדובנא. 'השוחד יעוור עיני חכמים'. רב ענן ואליהו הנביא. סדר אליהו רבה. סדר אליהו זוטא. רבי ישראל מסלנט באגרת המוסר.
המלאכים ששלח יעקב לעשיו. הביקורת על יעקב. הסיבות לנצחון הרומאים. חטאם של מלכי בית חשמונאי. המכתב ששלח רבי יהודה הנשיא לאנטונינוס. הבריונים בזמן חורבן בית המקדש השני.
יוסף אסר את האחים. עונש מאסר בהלכה. אסרו את המקלל ואת המקושש. מאסר עד המשפט. מי שעבר עבירה חמורה מכניסים אותו לכיפה. תא מאסר נקרא כיפה. רמב'ם: מכניסים למאסר כדי לאיים.
"אל תרגזו בדרך". אסור ללכת במהירות. אסור ללכת בלילה. אסור ללמוד בדרך בעיון. תפילת הדרך במדבר ובעליית עזרא. תפילת רבי חנינא בן דוסא על בנו של רבן גמליאל. נוסח תפילת הדרך. שלוחי מצווה.
עקדת יצחק כעונש על כריתת הברית של אברהם עם אבימלך. כריתת הברית של אחאב עם בן הדד מלך ארם גרמה למותו. יפתח נצח במלחמה כנגד עמון כיוון שלא רצה לוותר על שטחי ארץ ישראל.
הסבא מסלובודקה: על ידי מעשים טובים מגיעים לידיעת ה'. תוכחת ירמיהו ליהויקים. תנא דבי אליהו. בבא מציעא: מה שעשה אברהם למלאכים עשה ה' לעם ישראל. הנהגות רבי ישראל מסלנט.
תפילת אברהם להצלת סדום. מידת החסד. מדוע נענשו ישראל בגלות מצרים. 'תן לי את הנפש והרכוש קח לך'. הכנסת האורחים של לוט. מגילת רות. שכר גומלי חסדים. ניסיון העקידה.
עקדת יצחק. 'והאלוקים ניסה את אברהם'. תקיעת שופר. זיכרונות בראש השנה. עשרה ניסיונות נתנסה אברהם. ארבע מאות ילדים וילדות שנשבו. 'מצולות ים'. אישה ושבעת בניה. מותו של רבי עקיבא. 'קח נא'.
עקדת יצחק. הושע: 'כי נער ישראל'. רבי ישראל מסלנט. 'ירא אלוקים אתה'. אברהם ועובדיהו. חיאל בית האלי. בניית יריחו. אחאב. אליהו. איזבל. עובדיה: 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו'.
