'לא יסור שבט מיהודה'. דיני המלך. האם יתכן שיהיה מלך שלא משבט יהודה. מדוע כעסו ה' ושמואל על בקשת המלוכה. נבואת אחיה השילוני. מלכות ירבעם. העונש של בית חשמונאי בגלל שמלכו.
'נעשה אדם'. דרך ארץ ומידת ענווה. מהר'ל: ענווה היא ממידותיו של הקב'ה. משה עניו. הלכה כבית הלל. לימוד התורה של דוד. חכם הלומד מכל אדם. בני סמונייא ורב לוי בן סיסי.
נח יצא מהתיבה ונטע כרם. שם זכה לציצית ויפת לקבורה. שכר מצוות ציצית. בן הי הי. מעוות לא יוכל לתקון. עובד אלוקים ולא עבדו. שונה פרקו מאה פעמים. שכר המאמץ של רות. שמו של משה.
דרכו של איש לחזר על אישה. חתן. אבידה. אליעזר. מצווה בו יותר משלוחו. אסור לקדש אישה עד שיראנה. שו'ת הרמב'ם. אגרות משה. איסור יציאה לחוץ לארץ. זיווגו של יצחק.
עיני יצחק כהו: מזקנה, מבכי המלאכים, מעשן עבודה זרה, שיעקב יקבל את הברכה. אסור להסתכל בדמות אדם רשע. סדר האותיות. עונשו של יהושפט שהיה שותף לאחזיה. הסתכלות בפני אדם צדיק. 'והיו עיניך רואות את מוריך'.
מדרש איכה: רחל מלמדת זכות על עם ישראל. ירמיהו: רחל מבכה על בניה. המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא. מר עוקבא ואשתו. רבי אליעזר בן הורקנוס: הזהרו בכבוד חבריכם.
יעקב ושרו של עשיו. הפגיעה בכף הירך של יעקב. ההתרשלות בבניית המקדש בימי דוד ובבית שני והעונש על כך. גזירות היוונים בגלל ההתרשלות בעבודת המקדש. המהדרין מן המהדרין בנר חנוכה.
מדוע פרעה שמח על הגעתם של אחי יוסף? הנצי"ב - שייעצו לפרעה בחכמתם. רמב"ן - התברר שיוסף אינו עבד אלא ממשפחה מכובדת. האחים אמרו לפרעה שהם רועי צאן והם רוצים לגור בארץ גושן כדי למנוע התבוללות.
ברכת יעקב. שותפות יששכר וזבולון. שותפות שמעון ועזריה. שותפות הלל ושבנא. חיוב לימוד תורה. אחזקת לומדי תורה. מהר'ם אלשקר, רב האי גאון: שותפות במצוות. קניית עבירות. דין תורה של המהרש'א.
בברכת המזון מזכירים ברית, תורה ומלכות בית דוד. מלכות בית דוד ב'שמונה עשרה' ובברכת ההפטרה. 'לא יסור שבט מיהודה'. ההודאה של יהודה. שאול לא הודה בחטא עמלק. דוד הודה בחטא בת שבע.
ברכת יעקב לבניו. 'ראובן בכורי אתה'. בלהה. תוכחת משה. עשיו. ירבעם. אחיה השילוני. רחבעם. עגלים בבית אל ובדן. 'אני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן'. 'אין להם חלק לעולם הבא'. אחאב. מנשה. חפץ חיים. לשון הרע.
דברי האחים ליוסף על צוואת יעקב. רמב'ן: יעקב לא ידע על מכירת יוסף. מסכת יבמות: מותר לשנות בדבר השלום- האחים שינו בדבריהם, שמואל שינה בדבריו והקב'ה שינה בדבריו.