ספר ויקרא פרשת מצורע - למד לשונך לומר "איני יודע"

"אדם כי יקריב". דין קורבן גזול. הקורבן המושלם. "עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת". תלמידי אברהם ותלמידי בלעם. טעם הסמיכה על הקורבן. קורבן מלשון התקרבות.

שוחטים את קורבן החטאת במקום ששוחטים את קורבן העולה כדי שלא לבייש את החוטא. אסור להלבין פנים בשעת תוכחה. השמירה על כבודו של העבד. ההיתר להראות לתלמידים נגע צרעת.

הקמת המשכן: כג' באדר או בראש חודש ניסן לדעת רבי עקיבא. יום השמיני למילואים. ספרא :... נטל עשר עטרות. אליהו בהר הכרמל. דוד מעלה את הארון לירושלים. חנוכת המקדש בימי שלמה. מועד קטן: אכלו ביום כיפור.

המקור למצוות מילה בציווי לאברהם. מילה דוחה שבת. המילה היא אות בגופו של האדם. המילה מייחדת את היהודי. מצוות המילה אינה מובנת בשכל.

צרעת הבית בארץ ישראל. צרעת בית כעונש על גזל וצרות עין. בזמן כיבוש הארץ הגויים ישאירו בתים מלאים כל טוב. בהריסת הבית יתגלו האוצרות שהחביאו הגויים. "כוחי ועוצם ידי". הצרעת מגיעה בהדרגה: בבית, בבגדים או בגוף.

ההבדל בין כפרה לטהרה. עברות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר. וידוי הכוהן הגדול ביום כיפור. פירוש הפסוק "לפני ה' תטהרו".

"הוכח תוכיח את עמיתך". כל האומר ששלמה חטא אינו אלא טועה. שלמה לא מיחה בנשיו. ירבעם בן נבט הוכיח את שלמה. עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה. עולם ברור ראית. שמואל ורב יהודה.

ספירת העומר. טעם מצוות ספירת העומר ציפייה למתן תורה. רמב"ם: מצוות עשה מן התורה לספור גם בזמן הזה. מדוע מונים את הימים שעברו. מדוע ניתנה תורה רק אחרי ארבעים ותשעה ימים. תיקון המידות. מנחת העומר משעורים שהם מאכל בהמה. מנחת שתי הלחם מחיטים שהם מאכל אדם. מנחת העומר ומנחת סוטה.

גדולה הונאת דברים מהונאת ממון. 'ויראת מאלוקיך' דבר המסור ללב. לעולם יהיה אדם זהיר בהונאת אשתו. עונשו של רב רחומי. שערי דמעות לא ננעלו. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

נדר בלשון דמים ובלשון ערך. ערכו של אדם בעולם הזה. ערכו הרוחני של האדם. שדה אחוזה בארץ ישראל. מעלת ארץ ישראל. יעקב קנה שדה בשכם. ערך התורה. 'אם בחוקותי תלכו'. שכר מצווה בעולם הבא.