ספר ויקרא פרשת אחרי מות - שמירה מאיסורי עריות

הטעם לאות א' קטנה בויקרא. טעם הקורבנות לפי הרמב'ן: הקורבן במקום האדם. מידת הענווה. חמץ אסור במשהו. חמץ רומז לגאווה. ענוותנותו של משה. כל הבורח מן הגדולה. שמו של משה.

תרומת הדשן. ההגרלה. כוהן הרג כוהן. כוהן דחף כוהן. הכוהן התורם לובש בגדי כהונה. הוצאת הדשן.

חנוכת המשכן, מות נדב ואביהוא. 'יבכו את השרפה'. חומרת החטא. שאלת חגי לכוהנים. רבי ינאי בצר ענבים בחול המועד. לומדים מהקלקול ולא מהתיקון. לעולם יראה אדם את עצמו...

המקור למצוות מילה בציווי לאברהם. מילה דוחה שבת. המילה היא אות בגופו של האדם. המילה מייחדת את היהודי. מצוות המילה אינה מובנת בשכל.

פינוי הכלים מהבית הנגוע לפני בוא הכוהן. התורה חסה על ממונם של ישראל. צדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם.

'וכיפר בעדו ובעד ביתו'. וידוי הכוהן הגדול ביום כפור. משה ואהרון. קורבן חטאת. כוהנים אוכלים ובעלים מתכפרים. ר' אריה לוין. מות תלמידי רבי עקיבא מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. עץ יהודה ועץ יוסף ואפרים.

מדוע נאמרה הפרשה אל כל עדת ישראל. גופי תורה תלויים בה. קדושה על ידי הליכה בהנהגותיו של הקב"ה. פרישה מהעריות. נבל ברשות התורה.

'וספרתם לכם ממחרת השבת'. ספירת העומר. 'ויחן שם ישראל'. תלמידי רבי עקיבא. רבי טרפון. צהבו פניו של יהודה בן נחמיה. רבי יהודה ברבי אלעאי. רבי נחוניא בן הקנה. לא נתכבדתי בקלון חברי.

ההבדל בין נשך לתרבית. עונשו של המלווה בריבית. הדימוי של מלווה בריבית למגדל חזירים. המעלה של נתינת הלוואה בלי לקחת ריבית.

אינו דומה מועטים העושים את התורה למרובים העושים את התורה. זכויות הציבור מרובות מזכויות היחיד. המתפלל ביחידות לא יתפלל בארמית. מלאכי השרת לא מבינים ארמית. עשרה שמתפללים שכינה עמהם. תפילת הדרך בלשון רבים. מעלת תפילת הרבים. מעלת התפילה במניין. מעלת התפילה בבית הכנסת.