ספר שמות פרשת בוא - "והגדת לבנך"

הכופר בטובתו של חברו. הכרת הטוב. מכות דם, צפרדע וכינים על ידי אהרון. משה לא היכה את מדין. 'לא תתעב מצרי'. 'זכרתי לך חסד נעורייך'. אליהו ואלישע. חזקיהו לא אמר שירה אחרי מפלת סנחריב.

זכירת ה' בעת צרה ובעת שמחה. מדוע מקדימים מצה למרור בליל הסדר? הכרת הטוב. מטרת הצרות לעורר את האדם לתפילה. תפילה על העתיד. הזכרת שם ה' בכל מעשה.

לקיחת השה לקורבן פסח בי' בניסן, הקרבתו וצלייתו כשהוא שלם, נועדו לקדש את שמו של הקב"ה. הקב"ה בעצמו נפרע מהמצרים, וכך יהיה גם בגאולה העתידית.

החידוש באמונה של העם אחרי קריעת ים סוף. ההשגחה הפרטית בטביעת המצרים. בחירת עם ישראל.

אבני המזבח צריכות להיות שלמות שלא נגע בהם ברזל. רמב'ם: מביאים אבנים מעומק האדמה או מהים. כפתור ופרח: רבי יחיאל מפריז רצה לחדש את עבודת הקורבנות. חתם סופר: רבי עקיבא איגר בקש לקבל רשות להקריב בהר הבית.

עבד עברי. שחרור העבדים בזמן צדקיהו. הציווי במצרים על שחרור עבדים. המצווה הראשונה. דיני עבד עברי: זכר ליציאת מצרים וזכר למעשה בראשית. גנב שנמכר בגנבתו. רבי אלעזר והאדם המכוער. יהא אדם רך כקנה.

תרומת המשכן בנדבה ולא בחובה. בצלאל ידע איזו נדבה ניתנה בנדיבות לב מרובה. התרומה למקדש הראשון. החשיבות לשמחה בעבודת ה'.

מזבח הקטורת. אבן עזרא, רמב'ן, ספורנו, משך חוכמה: מדוע לא הוזכר מזבח הקטורת בפרשת תרומה. זוהר: מעלת הקטורת. קטורת עוצרת מגפה. קטורת מעשירה. הגרלה על עבודת הקטורת. פרשת הקטורת.

משה שבר את הלוחות אחרי חטא העגל כאשר ראה את העם. אדם מתפעל יותר ממראה עיניו. חבריו של איוב. שבירת הלוחות כדי ללמד זכות על עם ישראל ולהחזירם בתשובה. הקב"ה הסכים עם מעשהו של משה.

התרומה של עם ישראל למשכן באה לכפר על חטא העגל. נדבת הלב של התורמים. תרומת הנשים.

ספר שמות הוא ספר הגאולה. השראת השכינה במשכן. עבודת ה' באהבה וביראה. מתן תורה. מעשר שני. מותם של נדב ואביהוא בחנוכת המשכן. מותו של עוזה בהעלאת הארון. שבירת הכוס בחתונה. השיר של רב המנונא בחתונה.