"חכם לב" הוא מי שמשתמש בחוכמתו לטובה והתנהגותו מעידה על חוכמתו. כיצד מתאהב שם ה' על הבריות. יראת ה' היא חוכמה. חשיבות החוכמה ומעלתה. תלמיד שגלה לעיר מקלט.
גזרת פרעה. שפרה ופועה. עמרם גרש את יוכבד. טענת מרים שפרעה גזר בעולם הזה ועמרם גזר גם על העולם הבא. מתי זוכה ילד קטן לעולם הבא. הרב פיינשטין בספרו אגרות משה.
ה' ציווה את משה ואהרון להתייחס בכבוד אל עם ישראל גם אם הם יפגעו בהם. יחס המנהיג לציבור. אסור למנהיג לזלזל בציבור. כל ישראל בני מלכים הם. הסיבה בליל הסדר כדרך המלכים.
עשרת הדיברות. רש'י: לא תחמוד ולא תתאווה לאוו אחד. רמב'ם: לא תחמוד במעשה, לא תתאווה במחשבה. אבן עזרא וספר החינוך: עוון במחשבת הלב וכיצד למנוע חמדה. בראשית רבה. רס'ג. סמ'ג. סמ'ק. בה'ג.
עבד עברי. שחרור העבדים בזמן צדקיהו. הציווי במצרים על שחרור עבדים. המצווה הראשונה. דיני עבד עברי: זכר ליציאת מצרים וזכר למעשה בראשית. גנב שנמכר בגנבתו. רבי אלעזר והאדם המכוער. יהא אדם רך כקנה.
בניית המשכן. לוחות העדות. משכן העדות. ארון עצי שיטים. שולחן עצי שיטים. מנורת זהב. יאשיהו גנז את הארון. אין נבואה בבית שני. יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן. המחלוקת בין חכמי ישראל. תלמידי שמאי והלל.
מזבח הקטורת. אבן עזרא, רמב'ן, ספורנו, משך חוכמה: מדוע לא הוזכר מזבח הקטורת בפרשת תרומה. זוהר: מעלת הקטורת. קטורת עוצרת מגפה. קטורת מעשירה. הגרלה על עבודת הקטורת. פרשת הקטורת.
משה הקים את המשכן. משה לא נתן תרומה. תרומת הנשיאים. נדיב לב. הכסף למשכן מהכסף שהוציאו ממצרים. משה לא עבד בפרך. משה שמע את דבר ה' בזכות העם. עצי שיטים עומדים.
כיור הנחושת. המראות הצובאות. קידוש ידיים ורגליים של הכוהנים. הנשים תרמו את המראות. הנשים עודדו את בעליהן במצרים. משה ביזה את המראות. מי סוטה. כל מעשי האדם יהיו לשם שמיים.
מלאכת המשכן לא דוחה שבת. בתפילות שבת לא אומרים 'ולירושלים עירך' ואין 'הלל' לשבת. אין חטאת במוספי שבת. מצוות שמחה בשבת. שבת היא אחד משישים לעולם הבא. הכנות הלל ושמאי לשבת.
מסירות הנפש של חור עמדה לנכדו בצלאל. הר סיני לא התקדש במסירות ולכן נפסקה קדושתו. הר הבית התקדש במסירות ולכן קדושתו נצחית. קדושה שניה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.
