ספר שמות פרשת וארא - ולא שמעו אל משה

שמות רבה: כשמת יוסף הפסיקו למול. ילקוט שמעוני: נתמלאו בתי תאטראות מהם. הנצי'ב בהעמק דבר: כשעם ישראל מתערב בגויים הוא נענש, 'עם לבדד ישכון'- הוא התנאי לקיומו. זעקת עם ישראל לה' מזרזת את הגאולה.

'והאיש משה עניו מאוד'. בחטא העגל משה תלה בזכות האבות. חזקיהו תלה בזכות עצמו ותלו לו בזכות אחרים. ספר נחמיה לא נקרא על שמו בגלל שהחזיק טובה לעצמו. רמב'ן: המתגאה על הבריות- מורד במלכות שמים.

מצוות ההגדה. התשובה לשאלת הבן החכם. זכר ליציאת מצרים. איסור אכילת אפיקומן לאחר אכילת קורבן פסח.

משה ויהושע במלחמת עמלק. בני רחל ובני לאה במלחמת עמלק. אליהו ומשיח בן יוסף. מרדכי איש יהודי ואיש ימיני. 'מחר' במלחמת עמלק ובמגילת אסתר.

אבני המזבח צריכות להיות שלמות שלא נגע בהם ברזל. רמב'ם: מביאים אבנים מעומק האדמה או מהים. כפתור ופרח: רבי יחיאל מפריז רצה לחדש את עבודת הקורבנות. חתם סופר: רבי עקיבא איגר בקש לקבל רשות להקריב בהר הבית.

גנב שבא במחתרת מותר להורגו. הגנב מתכנן להרוג את בעל הבית. האם מותר להרוג גנב שבא לגנוב ביום. פירוש הפסוק "אם זרחה עליו השמש".

בניית המשכן. לוחות העדות. משכן העדות. ארון עצי שיטים. שולחן עצי שיטים. מנורת זהב. יאשיהו גנז את הארון. אין נבואה בבית שני. יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן. המחלוקת בין חכמי ישראל. תלמידי שמאי והלל.

ציץ הזהב על מצח אהרון הכוהן הגדול. ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ממזר תלמיד חכם קודם לכוהן גדול עם הארץ. שמחת יום טוב. בעצרת כולם מודים שצריך לכם. השמחה בקבלת התורה.

'הראני נא את כבודך'. נקרת הצור. 'וראית את אחורי ופני לא יראו'. חתם סופר. נס פורים. רבנו בחיי בספרו כד הקמח. אמונה ובטחון. אליהו בהר הכרמל ובהר סיני. קנאותו של אליהו.

כיור הנחושת. המראות הצובאות. קידוש ידיים ורגליים של הכוהנים. הנשים תרמו את המראות. הנשים עודדו את בעליהן במצרים. משה ביזה את המראות. מי סוטה. כל מעשי האדם יהיו לשם שמיים.

המשכן נבנה בשותפות של כל העם. התורה מתקיימת על ידי חיבור של כל חלקי העם. תרומת הנשיאים.