ספר שמות פרשת כי תישא - לך רד

אות הנחש והצרעת עונש למשה על שדיבר לשון הרע. הנחש רמז לפרעה. אות הדם רמז לעונש לנילוס שהוא אלוהיהם של המצרים.

ה' ציווה את משה ואהרון להתייחס בכבוד אל עם ישראל גם אם הם יפגעו בהם. יחס המנהיג לציבור. אסור למנהיג לזלזל בציבור. כל ישראל בני מלכים הם. הסיבה בליל הסדר כדרך המלכים.

הטעם לאכילת מצה, מרור וחרוסת. טעם הישיבה בסוכה. טעם אכילת הסימנים בראש השנה. ספר החינוך: אחרי הפעולות נמשכים הלבבות. כיוון התפילה לארץ ישראל והמקדש.

רבנו בחיי 'כד הקמח': ומעניין הביטחון. אור החיים: מטרת החזרה למצרים היא לשם חיזוק מידת הביטחון. אבן עזרא: בני ישראל פחדו מהמצרים 'נפשו שפלה ואיך יוכל להילחם עם אדוניו'. דוד וגולית.

אבני המזבח צריכות להיות שלמות שלא נגע בהם ברזל. רמב'ם: מביאים אבנים מעומק האדמה או מהים. כפתור ופרח: רבי יחיאל מפריז רצה לחדש את עבודת הקורבנות. חתם סופר: רבי עקיבא איגר בקש לקבל רשות להקריב בהר הבית.

עבד עברי. שחרור העבדים בזמן צדקיהו. הציווי במצרים על שחרור עבדים. המצווה הראשונה. דיני עבד עברי: זכר ליציאת מצרים וזכר למעשה בראשית. גנב שנמכר בגנבתו. רבי אלעזר והאדם המכוער. יהא אדם רך כקנה.

תרומת המשכן בנדבה ולא בחובה. בצלאל ידע איזו נדבה ניתנה בנדיבות לב מרובה. התרומה למקדש הראשון. החשיבות לשמחה בעבודת ה'.

בגדי כוהן גדול. בגדי קודש. בגדי שרד. יום הר גריזים. שמעון הצדיק ואלכסנדר מוקדון. עת לעשות לה'. בגדי כהונה מכפרים. כתונת. מכנסיים. מצנפת. אבנט. חושן. אפוד. מעיל. ציץ. חכמי לב.

משה שבר את הלוחות אחרי חטא העגל כאשר ראה את העם. אדם מתפעל יותר ממראה עיניו. חבריו של איוב. שבירת הלוחות כדי ללמד זכות על עם ישראל ולהחזירם בתשובה. הקב"ה הסכים עם מעשהו של משה.

התרומה של עם ישראל למשכן באה לכפר על חטא העגל. נדבת הלב של התורמים. תרומת הנשים.

האם אוהל מועד והמשכן הם אותו מקום. ההבדל בין הענן לכבוד ה'. האור שהיה בענן. האור שהיה בבית המקדש.