'נעשה אדם'. דרך ארץ ומידת ענווה. מהר'ל: ענווה היא ממידותיו של הקב'ה. משה עניו. הלכה כבית הלל. לימוד התורה של דוד. חכם הלומד מכל אדם. בני סמונייא ורב לוי בן סיסי.
מדוע נחתם גזר דינם של דור המבול על הגזל. גדול השלום. ההבדל בין דור המבול לדור הפלגה. ספר התניא - אין לשנוא אדם מישראל. כיצד אפשר לשנוא ולאהוב. אהבת ישראל.
מילה. ספר החינוך. רמב'ם מורה נבוכים. מדרש רבה. מוהל. צהבת. תינוק חולה. ט'ז. תשב'ץ. ברכי יוסף. בן איש חי. הרב עובדיה יוסף ב'יביע אומר'. מגן אברהם. משנה ברורה. עוללות אפרים. הרב אוירבך. הרב אלישיב.
'וירא יעקב'. הבחור שבאבות והבחור שבנביאים. רמב'ן: החוטא צריך לבטוח. רבנו יונה. הנצי'ב ב'הרחב דבר': יעקב פחד מהפחד. ר' חיים מוולוז'ין ב'נפש החיים': סגולה לבטל מידת הדין אין עוד מלבדו.
הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. כתונת פסים. קנאת שאול בדוד. חוניו ושמעי בני שמעון הצדיק. המזבח באלכסנדריה. מכירת יוסף. ספורנו: האחים דנו את יוסף בדין רודף.
הצעת יהודה להיות עבד. אין דוחים נפש מפני נפש. רדב'ז: כריתת איבר להצלת חבר. משמעות הערבות. חלוקת ירושלים לשבטים. אחיה השילוני וירבעם. תכונות המלך. תומר דבורה: ערבות במצוות ואהבת לרעך כמוך.
ברכת יעקב. שותפות יששכר וזבולון. שותפות שמעון ועזריה. שותפות הלל ושבנא. חיוב לימוד תורה. אחזקת לומדי תורה. מהר'ם אלשקר, רב האי גאון: שותפות במצוות. קניית עבירות. דין תורה של המהרש'א.
חטאם של אדם וחוה באכילת עץ הדעת. 'האישה אשר נתת עמדי'. שאול באחת ועלתה לו, דוד בשתיים ולא עלתה לו. מעלת ההודאה על חטא. 'מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם'. כפיות טובה.
'בראשית ברא אלוקים'. מידת הדין ומידת הרחמים. הרב שלמה גורן. 'אלוקים' בגימטריה= טבע. משך חוכמה. תולדות יעקב יוסף. ספר התניא. שלושה מפתחות ביד הקב'ה: גשמים, חיה ותחיית המתים.
אבן השתיה בקודש הקודשים. רמב'ם: ממקום המזבח שבמקדש נברא האדם הראשון ושם הקריבו קין והבל. מקומו ההלכתי של קו התאריך. ישיבת מיר ביפן, הרב הרצוג והחזון איש. ברטנורא ורדב'ז: זיהוי אבן השתיה.
קורבנותיהם של קין והבל. כוזרי: מחלוקת קין והבל מי יקבל את ארץ ישראל. תכלית הקורבן לשנות את דרגתו הרוחנית של המקריב. 'זה אלי ואנווהו'. התנאה לפניו במצוות. הידור מצווה. הכנות לשבת.
התורה פותחת בתאור בריאת העולם כדי לבסס את צדקת בעלותנו על ארץ ישראל. קיום תורה ומצוות הוא רק בארץ ישראל ולכן הגר מבחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה. גדולי ישראל אסרו למסור משטחי הארץ לזרים.
